מדריך למטיילים בסמל האייקוני של פירנצה
אומרים שכל הדרכים מובילות לרומא, אבל אף אחד לא מדבר על כך שבפירנצה כל הדרכים מובילות אל הקתדרלה המפוארת שלה. ברוכים הבאים לליבה של העיר פירנצה, ממלכה שבה אמנות, היסטוריה וארכיטקטורה רוקדות יחד תחת השמש הטוסקנית. בעיר שבה אינספור פנינים ארכיטקטוניות ואוצרות אמנות, קתדרלת פירנצה המלכותית (Cattedrale di Santa Maria del Fiore) עומדת כמנצחת על התזמורת, צופה בגאווה ממרומי העיר במשך מאות שנים.
לא מדובר על עוד אחת מאינספור הקתדרלות והכנסיות שמפארות את הערים האיטלקיות, כי קתדרלת פירנצה היא משהו אחר לגמרי. מדובר על סמל לרוחה המתמשכת של פירנצה, מקום בו לחישות העבר פוגשות את הדופק התוסס של ההווה. כאן, מתחת לצל הכיפה המפוארת שחודרת את קו הרקיע, תמצאו שער לחוויה שתסעיר את נשמתכם ותצית את דמיונכם.
הכנו לכם היום את המדריך המקיף לביקור בקתדרלה של פירנצה- סיפורה של הקתדרלה, חשיבותה ההיסטורית והתרבותית, מה תוכלו למצוא בפנים וכן מידע פרקטי על רכישת כרטיסים ושעות ביקור. בואו נצא לדרך.
סיפור האגדות של קתדרלת פירנצה- מסע בזמן
בלב פירנצה, עיר שבה אמנות והיסטוריה שזורות זו בזו בכל אבן ופינה, ניצבת אנדרטה מפוארת שרחוקה מלהיות עוד מבנה יפהפה בעיר הטוסקנית, אלא סאגה חרוטה באבן ובשיש – קתדרלת פירנצה, או ליתר דיוק קתדרלת סנטה מריה דל פיורה.
בשלהי המאה ה-13 העיר פירנצה מתחילה פרק חדש בחייה, כשהיא מתחילה לגלות את עולם הרנסנס, תקופה שלימים תועדה כלידה מחדש של אמנות, תרבות ורוח. בתוך ההתעוררות המחודשת הזו, רק דבר אחד היה חסר בעי- מבנה מפואר שבו יוכלו תושבי העיר המתפתחת להתפלל, לקיים את מצוות הדת הנוצרית. הפרויקט השאפתני החל בשנת 1296, בראשותו של האדריכל האיטלקי ארנולפו די קמביו (Arnolfo di Cambio), שהניח את האבן הראשונה, סימן את ראשיתו של חלום שיתפרש על פני מאות שנים.
הקתדרלה צמחה וגדלה, כאשר בכל מספר שנים הגיע אדריכל חדש ומלא מוטיבציה שהוסיף את הטאץ' שלו ליצירת המופת ההולכת ומתפתחת. העיצוב המקורי היה גרנדיוזי, אבל כושר ההמצאה והיצירתיות של האדריכל המקומי פיליפו ברונלסקי (Filippo Brunelleschi) היו אלה שיהפכו אותו לאגדי. בשנת 1420, ברונלסקי ביצע את מה שרבים חשבו אז לבלתי אפשרי – בניית כיפת הקתדרלה. ללא סיוע של טכנולוגיה מודרנית או אפילו פיגומים, ברונלסקי בנה כיפה כל כך מהפכנית ומרהיבה שמיד הפכה לאבן יסוד באדריכלות הרנסנס. הכיפה המפוארת, שבנייתה הושלמה בשנת 1436, לא הייתה רק פלא ארכיטקטוני, אלא סמל ליצירתיות אנושית ולרוח האומץ והתעוזה. העיצוב המתומן שלה ומבנה הקונכייה היו חידושים שהתריסו כנגד הנורמות האדריכליות של אותה התקופה. כיפה זו לא רק הכתירה את הקתדרלה והפכה אותה למפוארת ביותר באזור, אלא הפכה מיד לאייקון של העיר פירנצה, מגדלור של השראה שגרם לאינספור אדריכלים ובעלי מלאכה לחלום ולהתפתח.
אבל עם כל הכבוד לכיפה האייקונית, ויש הרבה כבוד, קתדרלת פירנצה היא לא רק המראה החיצוני המפואר שלה. ברגע שתצעדו פנימה דרך שערי הכנסייה הראשיים, תיכנסו מיד לממלכה שבה כל סנטימטר מספר סיפור אגדות מרתק. הקתדרלה היא מוזיאון אמנות של ממש, עם ציורי קיר מרהיבים של אמנים איטלקיים מהשורה הראשונה וחלונות ויטראז' שמסננים את העולם החיצון לכדי קלידוסקופ של צבעים. כל יצירת אמנות בין קירותיה היא עוד חוט בשטיח הקיר העשיר של ההיסטוריה של הקתדרלה ושל פירנצה כולה.
מאות שנים חלפו מאז הנחת האבן הראשונה של קתדרלת פירנצה, שהייתה עדה למלחמות, מגפות וגאות ושפל של אימפריות רבות. עם זאת, הקולוסאום המרהיב הזה עומד כיום כזוהר מתמיד, מציג את הנצחיות שבאמנות וברוח האנושית. משמעותה של הקתדרלה חורגת בהרבה מערכה הדתי והאדריכלי, היא עומדת כמגדלור של הישגים אנושיים, צובעת את הלב של כל אלו שעוברים בין שעריה.
כל אבן, כל פרסקו וכל זכוכית, מספרים סיפור על שאפתנות, חדשנות ורדיפה מתמשכת אחר יופי ושלמות. זהו סיפור שממשיך להתפתח, מזמין את כל המבקרים להיות חלק מהמורשת המתמשכת שלו. קתדרלת פירנצה היא לא רק אנדרטה, זהו נרטיב של ההיסטוריה האנושית, סיפור שמדבר על העבר, מהדהד בהווה ולוחש על העתיד.
מה רואים בקתדרלת פירנצה ?
החזית המלכותית של הקתדרלה
רגע לפני שנכנס פנימה, אי אפשר להתעלם מחזית הקתדרלה, יצירת מופת ששובה את המבקרים בשל העיצוב הצבעוני והמורכב שלה. החזית המיוחדת הזו, שלא ניתן למצוא כמוה בשום מקום אחר בעולם, היא לא רק פלא ארכיטקטוני אלא גם קנבס מפואר שמספר את סיפורה של המורשת האמנותית והתרבותית של פירנצה.
החזית המקורית של הקתדרלה נבנתה במאה ה-14, אך זו מעולם לא הושלמה והיא פורקה במאה ה-16. החזית הנוכחית, דוגמה זוהרת לסגנון התחייה הגותית של המאה ה-19, תוכננה על ידי האדריכל המקומי אמיליו דה פבריס (Emilio De Fabris) והושלמה בשנת 1887. עיצוב מחודש זה היה חלק ממאמץ לאומי גדול להחיות ולחגוג את המורשת והאמנות האיטלקית.
החזית מעוטרת בלוחות שיש בגווני ירוק, ורוד ולבן, אשר מהדהדים את פלטת הצבעים המשמשת במבנים פלורנטיניים בולטים אחרים בעיר כמו בית הטבילה של פירנצה- הבפטיסטריום של פירנצה (Battistero di San Giovanni) והקמפנילה דה ג'וטו (Campanile di Giotto). בחירה זו של צבעים וחומרים יוצרת קישור ויזואלי הרמוני בין הקתדרלה ובין המבנים הסובבים אותה, הופכת את כל מרכז העיר של פירנצה למוזיאון חי ומענג.
החזית מלאה אלמנטים גותיים- קשתות מחודדות, עבודות עץ מורכבות ומגוון עיטורים ופסלים, אלה כוללים דמויות דתיות חשובות וסמלים פלורנטינים בולטים שחוגגים הן את התורמים האלוהיים והן את התורמים האנושיים למורשת העיר. אפילו דלתות הקתדרלה נחשבות ליצירת אמנות של ממש, ששלוש דלתות הברונזה שלה מעוטרות בסצנות דתיות ובדמויות מורכבות.
חלל הכנסייה הראשי
ניכנס פנימה בדלתות האבן המפוארות ונגיע אל חלל הכנסייה הראשי, שנקרא 'ספינת הקתדרלה' או ה-'נייב'. בעוד שחזית הקתדרלה מעוטרת ומלאה לפרטי פרטים, מסנוורת עם פריחתה הגותית המפוארת, חלל הפנים של הקתדרלה משדר הוד מאופק יותר, מאופיין בחללים עצומים ובפרופורציות ההרמוניות של האדריכלות הגותית. הקתדרלה, שנחשבת לאחת מהגדולות בעולם, מציגה רחבת ספינה אדירה, חלל פנים מרווח שיכול להכיל אלפי אנשים, כיאה לקתדרלה המרכזית בעיר. בניגוד לחזיתות המעוטרות בשפע, הקירות הפנימיים הם פשוטים יותר, מכוסים בשיש דהוי, כאילו מפנים את תשומת הלב של המבקר כלפי מעלה, אל הכיפה המדהימה וחלונות הוויטראז'.
עוד נחזור לכיפה המרהיבה, שנחשבת (ובצדק) לגולת הכותרת של הקתדרלה.
חלונות הוויטראז' של הקתדרלה, מהגדולים באיטליה כולה, בולטים בצבעיהם העזים ובתיאורים המפורטים של סצנות תנ"כיות שונות. החלונות הצבעוניים מוסיפים מימד של צבע ואור לחלל הפנים. ומלבד ציורי הקיר, הפרסקו של הכיפה, הקתדרלה מכילה עוד כמה יצירות אמנות, כולל ציורי קיר וציורים קטנים יותר, אם כי אלה פחות בולטים בהשוואה לקתדרלות איטלקיות אחרות.
מתחת לכיפה תמצאו את המזבח הראשי של הקתדרלה, כשמאחוריו נמצא אזור המקהלה ובו 'דוכנים' מגולפים ומורכבים, מציגים את האומנות של אותה תקופה. בעוד שהגישה לרוב אינה מאפשרת הגעה אל הדוכנים עצמם, ניתן לחזות ביופיים הקסום מרחוק.
כיפת הקתדרלה
כיפת ברונלסקי, היהלום שבכתר קתדרלת פירנצה, הפכה לסמלה של העיר פירנצה, סמל לכושר ההמצאה האנושי ולרוח הרנסנס. בנייתה, בראשותו של פיליפו ברונלסקי, היא סיפור על חדשנות, נחישות ומיומנות שאין שני לה. בתחילת המאה ה-15, בניית הקתדרלה נעצרה עקב האתגר הטכני של בניית כיפה גדולה במרכזה. שיטות מסורתיות ששימשו לבניית כיפות, כמו תומכי עץ, לא היו מעשיות בשל גודל הכיפה הרצויה וגובהה של ספינת הכנסייה, חלל הקתדרלה הראשי. פיליפו ברונלסקי, צורף ושען שהפך לאדריכל, זכה בתחרות בשנת 1418 והוכתרה עליו משימת בניית הכיפה. הרעיונות המהפכניים שלו נתקלו תחילה בספקנות רבה, אך בסופו של דבר הוא זכה לתמיכה הדרושה כדי להתחיל את הפרויקט שלו. ברונלסקי עיצב מעטפת כפולה לכיפה, מעטפת פנימית וחיצונית. עיצוב חדשני זה לא רק סיפק יציבות אלא גם הפחית את המשקל הכולל של הכיפה, וכך אפשר את בנייתה. ברונלסקי השתמש בתבנית לבנים אדירה כדי לבנות את הכיפה ללא צורך במסגרת תומכת, טכניקה שהייתה פורצת דרך באותה תקופה.
בחלק הפנימי של הכיפה מופיע פרסקו, ציור קיר מרהיב של "הדין האחרון" (The Last Judgement) מאת צייר הרנסנס האיטלקי ג'ורג'יו וזארי (Giorgio Vasari). יצירת האמנות העצומה, שהושלמה בסוף המאה ה-16, מוסיפה מימד רוחני ואמנותי לפלא האדריכלי.
הטיפוס והנוף
הכיפה לא רק מציעה ציורי תקרה מהפנטים, אלא גם מאפשרת לכם ליהנות מנוף פנוראמי של העיר פירנצה מראש הכיפה, במסע דרך 463 מדרגות (לא, אין מעלית..). הטיפוס, שעובר דרך גרמי מדרגות צרים ומפותלים, מציע חוויה ייחודית לחזות בבניית הכיפה מקרוב. הטיפוס מסתיים בנוף פנוראמי עוצר נשימה של פירנצה מלמעלה, כזה שמספק פרספקטיבה מהפנטת על העיר הציורית הזו.
כיפת ברונלסקי עומדת כיום כעדות ליצירתיות אנושית, לרוח ההתמדה ולרנסנס כולו. בנייתה לא רק פתרה דילמה אדריכלית ארוכת שנים, אלא גם הותירה חותם על ההיסטוריה של האדריכלות ועל קו הרקיע של העיר פירנצה בתקופה שעיצבה מחדש את גבולות ההישג האנושי.
הקריפטה של הקתדרלה
הקריפטה של קתדרלת פירנצה, שמכונה קתדרלת סנטה רפרטה (Cripta di Santa Reparata), ממוקמת ממש מתחת למבנה המפואר של הקתדרלה הראשית, מכילה את שרידי הכנסייה המקורית מהמאה ה-4 לספירה. הקריפטה הייתה למעשה הקתדרלה הראשית של פירנצה לפני שהקתדרלה הנוכחית נבנתה מעליה במאה ה-13. הקריפטה העתיקה נמצאה בחפירות ארכיאולוגיות שחשפו שטיח היסטוריה עשיר- שרידי מבנים רומיים, הריסות נוצריות קדומות וממצאים ארכאולוגיים שונים שמספרים את סיפור התפתחות האתר לאורך מאות שנים.
אחד מהמאפיינים הבולטים של הקריפטה הוא קברו של פיליפו ברונלסקי, אדריכל הכיפה הנודעת של הקתדרלה. מקום מנוחתו האחרון הוא מחווה צנועה לאדם שכושר ההמצאה שלו שינה לעד את הנוף של אדריכלות הרנסנס, וכמובן את נופי העיר פירנצה.
בביקור בקתדרלה תוכלו למצוא את שרידי רצפות הפסיפס המקוריות והיסודות של הקתדרלה העתיקה, יחד עם שרידי הקירות והעמודים שלה. חורבות אלו מספקות תובנה לגבי הסגנונות האדריכליים הנוצריים המוקדמים. בקריפטה תמצאו גם אוסף של חפצים שנמצאו במהלך חפירות, כולל מצבות וכתובות עתיקות ששופכות אור על המנהגים הדתיים והתרבותיים של אותה תקופה.
הגישה לקריפטה כלולה בדרך כלל בכרטיס למתחם הקתדרלה.
מחוץ לקתדרלה- כיכר הדואומו של פירנצה (Piazza del Duomo)
הכיכר שבה ניצבת הקתדרלה, הפיאצה דל דואומו, נחשבת לאחת מהכיכרות הציבוריות המפורסמות והאייקוניות ביותר בעולם. הפיאצה ההיסטורית הזו היא לא רק אטרקציה תיירותית אלא מרכז תרבותי וארכיטקטוני שמגלם את מהות הרנסנס. הפיאצה דל דואומו נחשב תמיד למרכז הדתי של פירנצה, מוקפת ביצירות מופת אדריכליות ואמנותיות שמשקפות את המורשת התרבותית העשירה של העיר. המתחם כולו הוא חלק מאתר המורשת העולמית של אונסק"ו שמכסה את המרכז ההיסטורי של פירנצה, מתוך הכרה בערכו האוניברסלי.
אטרקציות עיקריות מלבד הקתדרלה
מגדל הפעמונים של ג'וטו (Giotto's Bell Tower)
בסמוך לקתדרלה תמצאו את מגדל הפעמונים של ג'וטו, דוגמא נפלאה לארכיטקטורה גותית פלורנטינית, מפורסם בשל דוגמאות השיש המורכבות והפסלים שלו. המגדל, שמתנשא לגובה של 85 מטרים, עוצב על ידי אמן הרנסנס הנודע Giotto di Bondone בשנת 1334, כשבנייתו המשיכה על ידי אמנים ואדריכלים נוספים. בדומה לקתדרלת פירנצה, גם המגדל מורכב מלוחות שיש בגוונים של לבן, ירוק וורוד ומעוטר בתבליטים ובפסלים מורכבים. אל המגדל ניתן לטפס, דרך 414 מדרגות (גם כאן אין מעלית), ובראש המגדל ממתין לכם נוף עוצר נשימה של פירנצה ושל האזור הכפרי של טוסקנה.
הגישה למגדל הפעמונים מצריכה בדרך כלל כרטיס נפרד מכרטיס הכניסה לקתדרלה, אך ניתן לרכוש כרטיס קומפלקס שכולל כניסה לכלל מתחם הקתדרלה כמו הכיפה, בית הטבילה, הקריפטה ומוזיאון האופרה דל דואומו.רצוי לרכוש כרטיסים מראש, במיוחד בעונת השיא, כדי למנוע תורים ארוכים.
בית הטבילה של יוחנן הקדוש (The Baptistery of Saint John)
בית הטבילה של יוחנן הקדוש, שנקרא גם הבפטיסטריום של פירנצה, הוא מבנה דתי עתיק ואנדרטה משמעותית בפיאצה דל דואומו. בית הטבילה נחשב לאחד מהמבנים העתיקים בעיר, מפורסם בשל צורתו המתומנת ודלתות הברונזה המשמשות ככניסות. בפנים, תמצאו תקרת פסיפס מפוארת שמתארת סצנות תנ"כיות שונות, וריצוף שיש של גלגל המזלות.
מוזיאון הדואומו (Museo dell'Opera del Duomo)
מוזיאון הדואומו הוא מוזיאון המוקדש לשימור והצגת יצירות המופת האמנותיות שנוצרו במקור עבור מתחם הקתדרלה. המוזיאון מציג אוסף מדהים של פסלים ויצירות אמנות שהיו פעם חלק מהקתדרלה, בית הטבילה ומגדל הפעמונים, כולל לוחות מקוריים מדלתות בית הטבילה. בין היצירות הבולטות של המוזיאון ניתן למצוא את הפייטה של מיכלאנג'לו, או 'הפייטה הפלורנטינית' (The Deposition), יצירת אמנות שנועדה במקור לקברו שלו, פסל שיש שמתאר את הורדת ישו מהצלב לאחר מותו.
המוזיאון מציע תובנות מעמיקות של הבנייה והאומנות של מתחם הקתדרלה, כשלצד יצירות האמנות הוא מציג גם תרשימי בנייה ועיצוב וכלים ששימשו לבנייתה, עם תערוכה מיוחדת ששופכת אור על בניית הכיפה המפורסמת.
היכן ממוקמת הקתדלרה וכיצד להגיע
קתדרלת פירנצה (Cattedrale di Santa Maria del Fiore) ממוקמת בלב העיר פירנצה, בפיאצה דל דואומו המפורסמת, נקודת ציון איקונית בעיר שנמצאת במרכז ההיסטורי של פירנצה, מה שהופך אותה לנגישה מחלקים שונים של העיר.
כתובת הקתדרלה: Piazza del Duomo, 50122 Firenze
תחבורה ציבורית: לפירנצה ישנה רשת אוטובוסים נרחבת. מספר קווי אוטובוס עוצרים ליד הקתדרלה וניתן גם להגיע עם קו החשמלית T1 אל אזור הקתדרלה.
אם אתם מגיעים לעיר פירנצה ברכבת, תחנת הרכבת המרכזית של פירנצה, Santa Maria Novella Train Station נמצאת מרחק הליכה של כ-12 דקות מהקתדרלה.
הגעה עם רכב: יש לקחת בחשבון כי הנהיגה במרכז ההיסטורי של פירנצה מוגבלת ורק תושבים וכלי רכב מורשים יכולים להיכנס ל-ZTL (אזור תנועה מוגבל). אם אתם נוהגים, עדיף לחנות מחוץ ל-ZTL וללכת ברגל או לנסוע בתחבורה ציבורית לקתדרלה. ישנם מספר חניונים גדולים בפאתי מרכז העיר.
ברגל: פירנצה היא עיר שאפשר וכדאי ללכת בה, ואם אתם שוהים או כבר נמצאים במרכז העיר או בקרבתו, הליכה היא דרך מצוינת להגיע לקתדרלה. בדרך זו, תוכלו ליהנות גם מהרחובות היפים ומהארכיטקטורה המרהיבה של פירנצה.
שעות פתיחה
הקתדרלה: שני עד שבת- 10:15-15:45. ימי ראשון הקתדרלה סגורה למבקרים.
עלייה לכיפת הקתדרלה: ימי שני עד שישי 8:15-18:45. ימי שבת 8:15-16:30. ימי ראשון 12:45-16:30.
הקריפטה של הקתדרלה: ימי שני עד שבת 10:15-16:00. ימי ראשון 13:30-16:00.
הבפטיסטריום של פירנצה: כל יום בין השעות 8:30-19:30.
מוזיאון הדואומו: כל יום בין השעות 8:30-19:00.
מגדל הפעמונים של ג'וטו (Giotto's Bell Tower): כל יום בין השעות 8:15-18:45.
שימו לב כי שעות הפתיחה משתנות מעת לעת, ומומלץ להתעדכן טרם ביקורכם.
כרטיסים:
הכניסה לחלקה הראשי של הקתדרלה, לספינת הקתדרלה, היא ללא תשלום. ניתן להיכנס ולחקור את הפנים העצום ללא כרטיס, אך יש לקחת בחשבון כי הגישה היא רק לחלל הכנסייה המרכזי ולא לשאר החלקים המדהימים שלה, וכמו כן צפו לתורים ארוכים עד מאוד.
הכיפה של ברונלסקי: לטיפוס על הכיפה נדרשים כרטיסים, וגם למגדל הפעמונים של ג'וטו ולאטרקציות נוספות כמו בית הטבילה והמוזיאון נדרשים כרטיסי כניסה בתשלום.
ההמלצה שלנו- כרטיס משולב
כדי לבקר בחלקים האחרים של מתחם הקתדרלה, כולל כיפת ברונלסקי, מגדל הפעמונים של ג'וטו, בית הטבילה של סנט ג'ון, הקריפטה ומוזיאון האופרה דל דואומו, יש צורך לרכוש כרטיסים. מומלץ לרכוש את אחד מכרטיסי הכניסה המשולבים, שלרוב יהיו המשתלמים ביותר והמקיפים ביותר, יעניקו לכם את האפשרות לחקור את הקומפלקס המדהים הזה ללא טרחה.
חלק מהכרטיסים כוללים גם סיורים מודרכים עם מדריכים מקומיים שיעשירו את הידע שלכם ויהפכו את הביקור שלכם למרתק ומענג.
זכרו שמדובר באטרקציה הפופולארית בעיר ולכן מומלץ מאוד לרכוש כרטיסים מראש ובכך לחסוך את תורי ההמתנה הארוכים בכניסה.
לסיכום, אם אתם מסוג המטיילים שאוהבים שההיסטוריה מוגשת לצד קורט ארכיטקטורה שומטת לסתות, טיפה של אמנות, ומעט נופים שמימיים, אז הקתדרלה של פירנצה היא היעד שלכם. איפה עוד אפשר לטפס על כיפה שנבנתה ללא עזרת הנדסה מודרנית, לעמוד בתור תוך כדי דיון על היתרונות של טעמי הג'לטו, ועדיין להרגיש כאילו נגעתם בשמיים ? זכרו, טיול לפירנצה בלי לבקר בקתדרלה זה כמו לאכול פסטה בלי רוטב – לא שלם ולמען האמת, קצת מיותר. אז ארזו את הנעליים הנוחות ביותר שלכם (המדרגות הללו לא יטפסו את עצמן), הטעינו את המצלמה שלכם והתכוננו להסתנוור מיצירת המופת הזו . אחרי הכל, בעולם מלא במלכודות תיירים צפויות, קתדרלת פירנצה ניצבת גבוה (תרתי משמע) כמגדלור של היסטוריה ויופי מעוררי כבוד.