דיברנו רבות על הקנקן, ועכשיו הגיע הזמן לדבר תכלס- על יצירות המוזיאון. ברג'לו, מקדש הפיסול, מתגאה באוסף שאין שני לו. בין חומותיו העתיקות המוזיאון מחזיק באוצר של יצירות מופת, כל אחת מספרת את סיפורה של אבולוציה אמנותית, חדשנות וגאונות.

הרנסנס, תקופה שסימנה לידה מחדש של אמנות ותרבות, חזתה בפריחה חסרת תקדים של כישרון אמנותי איטלקי. פסלים, שהתנתקו מהצורות הנוקשות של ימי הביניים, החלו לחקור את היופי של הצורה האנושית, הרגש והריאליזם. המוזיאון, על אוסף הפסלים הרחב שלו, מספק עדות לעידן מהפכני זה, מציע תובנות מרתקות על התפתחות הפיסול בתקופת הרנסנס.

בלב אוסף המוזיאון נמצאות יצירותיהם של המאסטרים הגדולים – מיכלאנג'לו, דונטלו, גיברטי ואחרים – שפסליהם אינם רק יצירות אמנות אלא אבני דרך בתולדות האמנות. יצירת ה- 'Bacchus' של מיכלאנג'לו, תיאור בולט של אל היין הרומי, מציג את שליטתו באנטומיה ובביטויים האנושיים, בעוד שפסל ה- 'Brutus' שלו עומד כסמל רב עוצמה לאידיאליזם פוליטי.

דונטלו, ענק פיסול הרנסנס האיטלקי, מיוצג על ידי יצירותיו המהפכניות כמו 'דוד', פסל העירום הראשון שנעשה מאז העת העתיקה, וסן ג'ורג'ו (Saint George), יצירת מופת של ריאליזם אקספרסיבי. פסלים אלה מציגים לא רק את הגישה החדשנית של דונטלו לתיאור דמויות אנושיות, אלא גם משקפים את האידיאלים המשתנים של אותה התקופה.

לורנצו גיברטי (Lorenzo Ghiberti), שמפורסם בזכות עבודתו על שערי גן עדן בבית הטבילה של פירנצה, מככב גם כאן במוזיאון. אמנות הברונזה שלו הציבה סטנדרטים חדשים בתחום הפיסול, תוך שהוא משלב פרטים מורכבים עם פרספקטיבות עמוקות ונרטיבים מרהיבים. 

אוספי המוזיאון מציעים מסע דרך הסגנונות והנושאים השונים ששלטו בסצנת אמנות הרנסנס. מהרנסנס המוקדם, עם הדגש שלו על ריאליזם והומניזם, ועד לרנסנס הגבוה, שמסומן באיזונים שלו, פסלי המוזיאון מספקים נרטיב ויזואלי של אבולוציה זו. כל אולם וכל מסדרון מציגים היבטים שונים של אמנות הרנסנס, החל מנושאים דתיים ועד לנושאים מיתולוגיים, מציגים את הגיוון והעומק של הביטוי האמנותי של תקופה זו.

ובעוד שהמוזיאון מציג את יצירותיהם של אמנים מפורסמים כמו אלה שזה עתה הזכרנו, הוא מכיל גם מערך של פסלים של אמנים פחות מוכרים אך מוכשרים באותה המידה. יצירות אלו מציעות מבט אינטימי ואמיתי על נוף הרנסנס המקומי.